<h1>סידור רבינו עמרם גאון — סדר תענית</h1>
<h2>דף יב.</h2>
ויחיד שמקבל עליו תענית צריך שיקבלה מבעוד יום, ואומר בתפלת המנחה אהא בתענית יחיד למחר.
<h2>דף יג:</h2>
אדבריה רב יהודה לר' יצחק בריה ודריש יחיד שקבל עליו תענית מתפלל של תענית. והיכא אומרה בין גואל לרופא חולים. מתקיף ליה רב יצחק וכי יחיד קובע ברכה לעצמו, אלא אמר רב יצחק בשומע תפלה. ואי אישתלי ולא אידכר אומרה קמי יהיו לרצון.
ואומר יחיד עננו בשומע תפלה או קודם יהיו לרצון אמרי פי, ואינו צריך לחתום בברכה, שאין היחיד קובע ברכה לעצמו, אלא שמסיים עננו עד בכל עת צרה וצוקה, או יהיו לרצון אמרי פי. ומי שיושב בתענית בשבת או ביום טוב שאין שומע תפלה, כך אומרו קודם יהיו לרצון. ולצבור שהן מתענין ושליח צבור שלהן לא נתענה, יורידו לפניהן מי שנתענה שיאמר עננו באמת, אבל מי שלא נתענה אי אפשר לו לומר עננו.
<h2>דף יד.</h2>
ולומר סליחות כך ראוי, כשמגיע שליח צבור בחנון המרבה לסלוח אינו חותם אלא מתחיל בסליחות. ובהתחלת סליחות הרבה מנהגות, יש שמתחילין, לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך. ויש שמתחילין, אתאנו על שמך. ויש שמתחילין כך. אבינו מלכנו אבינו אתה. אבינו מלכנו רחם עלינו. סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו. כי אתה ה' טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך. ואומר סליחות כפי צורך השעה...
<h2>דף טז.</h2>
וכשמעבירין לפני התיבה מעבירים אדם הגון הראוי להתפלל ולהתענות, כדתנן גבי תענית של בצורת, עמדו בתפלה מעבירין לפני התיבה זקן ורגיל, מי שיש לו בנים וביתו ריקם, כדי שיהא לבו שלם בתפלה. ות"ר אעפ"י שיש שם זקן וחכם אין מורידין לפני התיבה אלא רגיל, ר' יהודה אומר מטופל ואין לו, יש לו יגיעה בשדה, וביתו ריקם ופרקו נאה, שפל ברך ומרוצה לעם, ויש לו נעימה וקולו ערב, ובקי לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים, ולשנות במשנה במדרש בתלמוד בהלכות ובהגדות, ובקי לקרות בכל הברכות כלן. ואמרינן מטופל ואין לו, היינו ביתו ריקם, ומשנינן אמר רב חסדא זה שביתו ריקם מעבירה. ותו אמרינן ופרקו נאה, מאי פרקו נאה, שלא יצא עליו שם רע בילדותו, שנאמר היתה לי נחלתי כאריה ביער. אמר מר זוטרא בר טוביה ואמרי לה א"ר אלעזר זה שליח צבור היורד לפני התיבה שאינו הגון. ושאילו מקמי מתיבא שליח צבור שמרננין עליו בדברים רעים מהו להוציאו ולהכניס אחר תחתיו, ואתיבו הכי, דבר זה צריך שאלה, בודאי הדין נותן להכניס אחר. מי שמרצה בין ישראל לאביהן שבשמים הלא צריך להיות צדיק וישר ונקי בגופו מכל דופי, אם אינו כך כבר אמרו חכמים בגמרא היתה לי נחלתי כאריה ביער כו' עד שאינו הגון. זאת בשליח צבור היורד לפני התיבה סתם אפילו בחול, אפילו בלא יום תענית, כל שכן בראש השנה וביום הכפורים, וביום תענית, ובכל יום שצריך להרבות ברחמים, פשיטא שצריך שליח צבור להיות כמו ששמענו, ר' יהודה אומר מטופל ואין לו וכו' עד שלא יצא עליו שם רע בילדותו. השתא כל כך אנו צריכין אפילו מילדותו מרננין עליו, עכשיו, לא כל שכן שמסלקין אותו. ובשביל שליח צבור סומא, שדרו, כשר הוא ואין מסלקין אותו בזמן שמעשיו מתוקנין.
<h2>דף כו:</h2>
וכל תעניות כלם יש בהן נשיאות כפים במנחה, חוץ מיום הכפורים שתחת מנחה נושאים כפיהם בתפלת נעילה. וכך מנהג בשתי הישיבות.
